התערוכה "פרסונה בכפר" תפתח ב-11 ביוני 2015 בגלריית תאטרון הפרינג' בבאר שבע

כתיבת תגובה

בסוף שנה גדושה בפעילות מציגים חברי קבוצת האמנות בחורה את התערוכה "פרסונה בכפר" הכוללת שלושה עשר צילומים ושתי מסכות. אם נספיק לסיים את ההכנות יתקיים בערב הפתיחה מיצג של הקבוצה ברחבת תאטרון הפרינג'. לא מבטיחים.

בהמשך הפוסט, 2 תמונות מתוך התערוכה וטקסט התערוכה בעברית. בקטלוג הוא מופיע גם בתרגום לערבית.

הזמנה פרסונה בכפר

פרסונה בכפר

בסוף 2014 סיפרתי באחד משעורי הציור בחורה, שקראתי על נערה אחת, שבני משפחתה מפצירים בה לעבור ניתוח לקיצור קיבה. נערה רגילה עם מבנה גוף קצת מלא שסביבתה החליטה שהיא שמנה מדי. הבנות ששמעו את הסיפור התקוממו. הן הרגישו שנעשה לנערה עוול, שזוהי רשעות לאלץ אותה לעשות ניתוח כשהיא בריאה לגמרי. הן דרשו שבני משפחתה יאהבו אותה ויקבלו אותה כפי שהיא. בקבוצתנו, שהייתה מורכבת אז רק מבנות, נגע הסיפור בקצוות העצבים החשופים ויצר תגובה.

IMG_0045

IMG_0007הסיפור נוכח בתערוכה כמרכיב מיתולוגי בעל תוכן רגשי וחברתי, אבל אינו מופיע בעבודה באופן ישיר. התערוכה מציגה צילומים שבמרכזם מופיעות מסכות שפותחו במשך כמה חודשים לצד מסכות מקוריות אחדות. חלק מהמסכות הן ייצוגים דמוניים של גברים, שהתגלגלו מהדמויות של הסיפור המקורי: האב, האח, הרופא, וחלקן מייצגות בת או אם. הזהות המגדרית של רבות מהן התבררה רק מתוך היחסים שעוצבו מול המצלמה. בחלק מהתמונות מופיע הגוף הנשי כשהוא מעוות ובעבודות אחרות מופיעה אישה צעירה בהקשר מסורתי, כשהיא לומדת לבשל או לצדו של גבר בעמדה עדיפה. כל אלה הם מבטים על מקומה של האישה בהקשר פרטי וחברתי.

עם זאת הצילומים אינם מתמסרים לפרשנות בקלות. הם כוללים סימנים רבים של הסביבה שבה צולמו ושל הזהויות המתקיימות בה, כך שעל אף הממד המיתי שמחדירות המסכות לצילומים, הם גם ריאליסטיים מאד. העבודות צולמו במרחבים שבהם מתרחש היומיום: ברחוב, בחלל ציבורי מסורתי המשמש את גברים (שיג) ובחדרים פרטיים. הדמויות עטויות המסכות המופיעות בכפר הופכות ל"פרסונה בכפר". הן יוצרות מפגש עם ילדים ומבוגרים, מעוררות  סקרנות, פנטזיה, חרדה וצחוק. חלק מהתושבים הופכים בעצמם לשחקנים במחזה המצולם ויוצרים זיקות חדשות בין המסכות והמציאות.

"פרסונה" הוא שמה היווני של המסכה ששימשה את התיאטרון של יוון העתיקה. המובן המקורי של השם, משמר את כוחה של המסכה בהגברת קולו של השחקן. חברי קבוצת האמנות של חורה משמיעים קול באמצעות אמנות. אמנות שכמו המסכה משמשת בתפקיד כפול של הסתרה ושל גילוי.

משה בלמס

חורה מצטיירת

כתיבת תגובה

בסוף השבוע האחרון התארחו במרכז אמנות חורה חמש הציירות המופלאות של קבוצת הברביזון החדש ליומיים אינטנסיביים של ציור בכפר

נטליה זורבובאסיה לוקיןאנה לוקשבסקיזויה צ'רקסקי, ואולגה קונדינה נענו בהתלהבות להזמנתי להגיע לחורה ולצייר את הנופים והאנשים ביישוב. הגענו לחורה ביום רביעי בצהריים ברכב עמוס ציור ובדים והאמניות נגשו מיד לעבודה.

בסשן הראשון ציירו את סונדוס ודלאל, שתיים מהתלמידות המצוינות של המרכז שציירו וצילמו גם הן. מיד אח"כ יצאנו לצייר ברחוב ועבדנו ממש עד אור אחרון. חצי היום הראשון של היום השני הוקדש לבדים הגדולים. הבנות בחרו כמה נקודות שרצו לצייר מהם ועבדו שעות רבות תחת השמש הקופחת עד שהשלימו את הציורים שלהם. בחצי השני של היום חיפשנו נקודות מבט אינטימיות וקרובות יותר. התושבים המקסימים של משפחות אבו שולדום ואלהואשלה קיבלו את הציירות בשמחה לתוך חצרותיהם ובתיהם, הגישו שתיה קרה ופירות דיגמנו והתענינו.

בעיני זה היה מפגש מרתק של אמנות עם מקום ועם קהילה ומפגש בין תרבותי מרתק. הציירות עבדו באמצע הרחוב, בחצרות ובלב הכפר. הן שוחחו עם התושבים, ציירו אותם וענו לשאלותיהן על אמנות ועל החיים שלהן כאמניות. נוכחותן הפכה מהר מאד לשיחת הכפר, התושבים הוחמאו מהעניין של האמניות בכפר ובתושבים והיו גאים בעובדה שחורה מצטיירת.

בהפסקות המנוחה והאוכל שוחחנו על הציורים ועל המהלך הלא מובן מאליו: לצאת החוצה מהסטודיו ולצייר ברחוב. עבור אמניות שמודעות למגמות בזירה האמנותית, הן יודעות כי המהלך הזה מעורר תמיהה וביקורת. האם מדובר בריגרסיה לציור תמים או במהלך מתוחכם של אמניות שכבר ביססו את עצמן וחוזרות לנקודת האפס של ההתנסות בציור כמו סטודנטיאלי? כשרואים אותן מציירות השאלה הזו כמעט ואינה רלוונטית. הן מציירות מתוך רעב לעוד דמות ולעוד זווית. מתוך עניין לשפר את ההתבוננות שלהן ואת המראה של כל ציור, בשאיפה לקומפוזיציה מוצלחת לבחירת צבעים מדוייקת ולעוד רגע של חיים שהן מחלצות משוליותו. הן יושבות על המדרכות, מתלכלכות ועובדות קשה בלי להתמהמה, בלי לחכות להשראה, ללא לבטים, מציירות כאילו ביקשו להיות בפשטות "מכונות ראיה". רק מתוך שפלות האגו והעבודה הקשה המניחה בצד את השיח הפנים אמנותי, הן יכולות לחלץ את עצמן כדי לשמש המדיום שדרכן מופיעים האנשים והנופים של חורה לראשונה בציור. זהו מהלך ערכי שמסמן אולי את התפתחותו של הציור הזה לציור חברתי במהותו.

הביקור בחורה הוא הביקור השני של אמנים מין החוץ בשבועיים האחרונים. לפני כמה ימים ביקרה בחורה האמנית השבדית שרה מאייר. השתתפה בשיעור עם ילדי המרכז וצילמה בכפר תמונות  שיעזרו לה לצייר את חורה כשתחזור לסטודיו שלה בשטוקהולם. בשבועות הקרובים צפויים לעבוד בחורה אמנים ישראלים נוספים שישתתפו בתערוכה הצפויה להתקיים בסוף מאי, שבמרכזה חורה ואנשיה.

IMG_4710 IMG_4720 IMG_4731 IMG_4768 IMG_4867 IMG_4872 IMG_4885 IMG_4597 IMG_4637 IMG_4674 IMG_4685 IMG_4480 IMG_4483 IMG_4510 IMG_4514 IMG_4519-001 IMG_4532 IMG_4534 IMG_4576-001IMG_4591


 

ציור קיר חדש בחורה

כתיבת תגובה

האביב הגיע לחורה וגם במרכז האמנות המקומי, תהליכי עבודה שהיו סמויים מין העין מגיחים כניצני פריחה ונפרשים כעלים ירוקים.

בשבועות האחרונים התקדמנו בעבודה על ציור קיר חדש המכסה שני קירות חיצוניים של קרוונים המוצבים במתחם המתנ"ס הישן. את הציורים עיצבתי בהשראת ציור של פיטר ברוייגל האב מ-1560 "משחקי ילדים", ואיורים של דורון זוהרי. bruegel_games

כדי להעביר את הסקיצה לקירות חילקתי את הסקיצה ואת הקירות למשבצות. זה היה תהליך מורכב יותר משיטת ההקרנה שבה השתמשנו בציורי קיר אחרים. הפעם לא היתה ברירה כי המרחק אל הקיר שממול היה בכמה מקומות קטן מדי מכדי להקרין בצורה יעילה. זאת הייתה בכל אופן הזדמנות להשתמש בטכניקה נוספת.

אחרי שבמשך כמה הזדמנויות העברתי את הסקיצה לקיר והדגשתי את קווי המתאר היינו מוכנים ליום ציור מרוכז לאחר שנאלצנו לדחות אותו פעם אחת בגלל גשם.  ב-13.4 יום אחד לפני ליל הסדר, כאשר גם התלמידים הבדואים נמצאים בחופשת האביב, נפגשנו בבוקר ועבדנו עד אחר הצהריים. ערבבנו צבעים, התלכלכנו היטב והצלחנו להתקדם לא מעט אבל עוד לא סיימנו. הכוונה היא להמשיך לעבוד יחד עם בני נוער שמגיעים למועדונית ששוכנת בקרוונים שציירנו עליהם. הם כבר שותפים ועוקבים אחר הנעשה ובהמשך יעזרו גם בהשלמת הציור.

IMG_4350 IMG_4352 IMG_4357 IMG_4358 IMG_4360 IMG_4361 IMG_4363 IMG_4367 IMG_4370 IMG_4371 IMG_4373 IMG_4374 IMG_4375 IMG_4376 IMG_4388 IMG_4391 IMG_4398 IMG_4402

 

מתיחת פנים לבי"ס נווה דקלים בכפר אל אטרש

תגובה אחת

בסוף השבוע האחרון ניהלתי פרוייקט גדול למדי שכלל תכנון 13 ציורי קיר ושתי גינות בבי"ס יסודי נווה דקלים בכפר הבדואי מולדה הידוע יותר כאל אטרש. הפרויקט הוא יוזמה של עמותת "כוכבי המדבר" שמפעילה קבוצת מנהיגות של בני נוער בדואים מרחבי הנגב. במסגרת הפרויקט שהובילו מתן יפה ואברהים סייח ראשי העמותה, הם רתמו כ-30 תלמידי יב' למימוש של "מתיחת הפנים" של ביה"ס. תמכו בפרויקט גם החברה להגנת הטבע בדרום, המועצה האזורית, נירלט ועסקים נוספים.

ע"פ התוכנית ייצרנו ציורי קיר, שיקמנו והשלמנו ציורי קיר ישנים ,  הקמנו גינה מרכזית וכיתה פתוחה, בנינו ספסלים מצמיגים ובטון, נטענו עצים וצמחים ושינינו את מראה ביה"ס באופן משמעותי. זה היה מרגש מאוד לראות צעירים בדואים השייכים למשפחות שונות, שלא תמיד חיות בשלום זו עם זו, עובדים קשה וללא תמורה בכפר שמעולם לא היו בו. עוד יותר מרגש היה לראות את הכרת התודה של מנהל ביה"ס ואנשיו שעמדו משתאים לנוכח התנופה.

לי היה חשוב להראות לאנשי המקום כיצד אפשר באמצעים פשוטים ובעבודה של בני נוער וילדים המאורגנים ומונחים נכון, לחולל שינוי. הם למדו תוך כדי העבודה טכניקות שונות שהשתמשנו בהם וודאי יישמו אותם בעתיד בעצמם. חשוב מכך, הם נוכחו בכוחן של אמנות ועיצוב לשנות את הסביבה ואת האווירה בביה"ס ולתמוך בהוראה יצירתית. בכל פעולה כזאת אני מרגיש כיצד עוד תושבים בנגב נחשפים לאמנות, מאמצים אותה כחלק מעולמם ומרחיבים את השדה המשותף לי ולהם.

על הפרויקט בכפר אל אטרש

כתבה בפאנט

כתבה באלריסל-ניוז

IMG_3143 IMG_3146 IMG_3147 IMG_3149 IMG_3169 IMG_3170 IMG_3173 IMG_3174 IMG_3177 IMG_3179 IMG_3180 IMG_3181 IMG_3183 IMG_3184 IMG_3186 IMG_3187 IMG_3188 IMG_3190 IMG_3191 IMG_3192 IMG_3193 IMG_3194 IMG_3195 IMG_3196 IMG_3197 IMG_3198 IMG_3199 IMG_3202 IMG_3203 IMG_3204 IMG_3206 IMG_3209 IMG_3215

יום ציורי קיר בכסיפה

תגובה אחת

היום ביליתי עם כעשרה מתלמידי בבית ספר מותנאבי בכסיפה בציור על קיר אחד הקראוונים המשמשים את ביה"ס. הציור מבוסס על עשרות פורטרטים שיצרו התלמידים במהלך החודשים האחרונים ועל סקיצות שונות שעשינו יחד. הפורטרטים המקוריים עשויים בקולאז' וההנחיה הייתה ליצור פורטרטים של אנשים שונים מאתנו ולתת להם הבעה ורגשות שונים. השנה כידוע היא שנת "האחר הוא אני" במערכת החינוך, וזו הייתה אחת הדרכים לעסוק בנושא ולפתח תוך כדי שיח על רגשות. את הפורטרטים סרקתי ערכתי וצבעתי במחשב. בלילה הקודם הקרנתי את הסקיצה על הקיר ורשמתי את קווי המתאר. הבוקר נפגשנו לצייר על הקיר ועבדנו עד שעות אחר הצהריים המאוחרות. ערבבנו צבעים, התלכלכנו היטב וזה מה שיצא.

תודתי נתונה לאמין סייח רכז הנוער במתנ"ס כסייפה, שעבד אתנו שעות רבות דאג לאוכל ושתייה ועזר בתרגום.

IMG_3344 IMG_3354 IMG_3355 IMG_3362 IMG_3374 IMG_3375 IMG_3378 IMG_3380 IMG_3381

ציור בבצק

כתיבת תגובה

20131106_160349

עבודה של מיאדה אבו שולדום, חציל ע"פ צילום של דוד עדיקא

הקבוצות בחורה ובכסייפה מתחילות לפעול וליצור. בכסייפה התחלנו לעבוד על ציורי קיר חדשים שיעטרו את קירות הקרוונים שצורפו השנה לביה"ס ומשמשים ככיתות. בחורה התחלנו לעבוד על רישום ועל ציור בחומרים שונים. בשבוע האחרון יצרו התלמידים תמונות מבצק צבעוני. חלק מהתלמידים השתמשו בדימויים מדמיונם ואחרים בחרו להתייחס לתמונה שמצאו בספר.

20131106_160412

עבודה של דלאל אלסראיעה ע"פ סקיצה מספר לימוד לרישום פורטרטים

20131106_151245

עובדים בקרוון שלנו בחורה

20131106_160234 20131106_160322 20131106_160438 20131106_160504

עיד אל אדחה בכסיפה

כתיבת תגובה

ביום חמישי האחרון נערך בביה"ס אלמותנבי טקס לקראת חג הקורבן החל השבוע. היתה זו גם הזדמנות לחגוג את קבלת הרשיון הרשמי להפעלת ביה"ס הפועל זו השנה השניה.

הבניה בביה"ס לא הושלמה עדיין, בחלק מביה"ס אין עדיין חשמל ושכבה שלמה לומדת בקרוונים, אבל יש בביה"ס רוח של אופטימיות והתחדשות. מורי ביה"ס העניקו למנהל כשי, מגן מתכת עליו חרותה ברכה לרגל קבלת הרשיון. בדברים שנשא מול התלמידים הדגיש המנהל את המחוייבות שלו ושל צוות המורים להצעיד את ביה"ס למצויינות והבטיח כי תוך שנים מעטות יהיה ביה"ס אלמותנאבי לשם דבר.

בהזדמנות זו, אני מאחל למורים ולתלמידים בביה"ס ולמשפחותיהם חג שמח ומבורך. שנה של לימוד מועיל ויצירתי ודבקות ברצון להתקדם ולהצליח.

IMG_2354

עבודה של תלמידי ח4 בהנחיית המחנך מהדי מנצור

IMG_2352

מראה ביה"ס. אגף שלם עדיין בבניה

IMG_2353

טקס

IMG_2361

טקס

IMG_2362

טקס

IMG_2369

חידון נושא פרסים במהך הטקס

IMG_2376

המנהל מברך

IMG_2380

חלק מצוות המורות והמורים בביה"ס

נפתחה התערוכה "על שפת הבאר"

כתיבת תגובה

כ-100 בני נוער מורים  הורים ואורחים השתתפו אתמול בפתיחת התערוכה "על שפת הבאר" בגלריית מרכז ג'ו אלון.

כתבה בערבית בפאנט

האמנים הצעירים התרגשו לפגוש את עבודותיהם מוצגות על קירות הגלריה ואת שמותיהם מתנוססים לידם. מרבית התלמידים שנכחו בפתיחה לא ביקרו מעולם בתערוכת אמנות והרעיון של פתיחת תערוכה כלל אינו מוכר להם. ההתרגשות הייתה על כן טבעית ומדבקת.

מנהלת המתנ"ס בכסייפה זיוה שביט נהנתה מאד לראות את העבודות והחמיאה לאמנים הצעירים על יכולתם לבטא רגשות מורכבים. מנהל ביה"ס התיכון אלמותנבי, דיבר על החשיבות של אמנות כאמצעי לקשר ולדיאלוג עם שאר חלקיה של החברה הישראלית ועל הצורך הניכר בסביבת המגורים של המגזר הבדואי, באמנים בעלי חוש אסתטי מפותח.

S1000020

חאזם, לואיי ונאסים

S1000027

גאוה

S1000039

בכניסה

S1000045

מעיינים בקטלוג

S1000046

התרגשות

S1000056

צופים בסרט "מקרה יוסף"

00071

צופות

IMG_1427 - עותק

בתערוכה

IMG_1429 - עותק

דודיק שושני חבר ועד המוזיאון משוחח עם נערות

IMG_1430 - עותק

עלא ועלא

IMG_1434 - עותק

עלי ליד עבודה שלו

IMG_1436 - עותק

חמזה ליד העבודה שלו

IMG_1438 - עותק

טל ג'ובני אוצרת הגלריה ויפתח

IMG_1448 - עותק-001

חליל דהאבשה ומשה בלמס

IMG_1452 - עותק

זיוה שביט

IMG_1456 - עותק

שיחה

טעימות לקראת פתיחת התערוכה "על שפת הבאר"

כתיבת תגובה

מחר ב-1400 תפתח התערוכה על שפת הבאר בגלריית מרכז ג'ו אלון ליד קיבוץ להב. רגע לפני הפתיחה כמה טעימות מתוך העבודות המוצגות בתערוכה.

הזמנה-גו אלוןבתערוכה מוצגות 29 עבודות וסרט וידאו אחד של 8 דק'. העבודות כוללות סדרה של קולאז'ים ומגזרות ניר שעשו תלמידים מכסייפה, תבליטי גבס מצוירים שעשו תלמידים מחורה וסדרה של שמונה צילומים של הקבוצה הבוגרת (תלמידי יב) מחורה.

תבליטי הגבס נעשו ביציקה לתוך תבניות חמר. האמנים הצעירים יצרו קודם משטח חמר בעובי של כ-2 ס"מ ואח"כ יצרו את הדימוי שלהם כדמות נגטיבית. כלומר מה שנמוך יהפוך להיות בולט ביציקה ומה שגבוה יהיה ביציקה נמוך. תהליך העבודה הזה דרש מהם התמודדות עם ההיפוך הקוגניטיבי ועם היצירה של פרטי הדימוי באמצעות טקסטורה ונפח. זה היה אתגר מעניין שהתלמידים עמדו בו יפה וחשו מכך סיפוק רב. התובנה הזו של הצורך בהיפוך ובהפניית הקשב והמבט חליפין בין צורה פוזיטיבית ונגטיבית הוא רעיון שיש לו שימושים רבים בעשיית אמנות.

הדימויים נעשו בחלקם בהשראת תמונות בספרים וחלקן היו פרי דמיונם של האמנים הצעירים.

תבלטי גבס: שניים מתוך 11 תבליטים המוצגים בתערוכה

IMG_1079-001

לואיי אלסראיעה

סנא אלהואשלה

סנא אלהואשלה

שתי מגזרות נייר מכסייפה מתוך 10 קולאז'ים ומגזרות ניר:

IMG_1136

עלי אלנסאסרה

IMG_1131

יסמין אלמעאבדה

שניים מתוך שמונה צילומים:

DSCF7187

מתוך סדרת "הבור"
באסם, עלי, חאזם

DSCF7174

מתוך סדרת "הבור"
באסם, עלי, חאזם

הסרט המוצג מבוסס על חומרים שצילמתי בזמן הפגישות בנינו, עוסק ברגשות שעלו תוך כדי העבודה על הצילומים ובזמן שחברי הקבוצה עבדו על סרטון מוזיקלי שרצו לעשות ע"פ תסריט שכתבו. העבודה על הפרויקטים הציפה קונפליקטים בין חברי הקבוצה ובאורח מסתורי הדהדה את הרעיונות האמנותיים והחברתיים שהם עסקו בהם בעבודות. ההקבלה הזו בין המציאות ומעשה האמנות עומדת במרכזו של הסרט ושופכת אור על סדרת הצילומים המוצגת. להרחבה בנושא הזה כדאי לקרוא את המאמר המופיע בקטלוג 

פריימים מתוך הסרט "מקרה יוסף" : צילום ועריכה-משה בלמס

קנאה.m2t_000215548

מתוך: מקרה יוסף

קנאה.m2t_000358358

מתוך: "מקרה יוסף"

"על שפת הבאר" תלמידים מחורה ומכסייפה יציגו עבודות אמנות בגלריית מרכז ג'ו אלון

כתיבת תגובה

בשמחה ובגאווה מתכוננים בחורה ובכסייפה לפתיחת התערוכה "על שפת הבאר" בגלריית מרכז ג'ו אלון. התערוכה שתפתח ב-10 ביוני תציג עד סוף יולי 2013 עבודות בקולאז', ציור, יציקות גבס, צילום וסרט קצר, שנעשו במהלך השנה.

זו השנה השנייה שבה פועלות קבוצות אמנות בחורה והשנה הראשונה שבה פועלת קבוצה בכסייפה. עבודות של התלמידים בחורה הוצגו בשנה שעברה בגלריה חנינא בת"א ובחורה. השנה בחרנו להציג את העבודות במרכז ג'ו אלון שבו פועלת גלריה חדשה בניהולה של טל ג'ובני, לצד המוזיאון הוותיק לתרבות הבדואית המציג אמנות בדואית מסורתית. זו הזדמנות להציג תרבות בדואית חדשה ושונה. היצירה העכשווית, מבטאת עולם מושגים ודימויים רחב שנטוע מצד אחד בתרבות השבטית, בזיכרון הקולקטיבי ובנפש האדם. מצד שני זוהי יצירה המשקפת חשיפה בלתי נמנעת לתרבויות אחדות ויחסים מורכבים אתן. התערוכה תלווה בקטלוג הכולל טעימות מתוך העבודות ושני טקסטים המציגים חלק מההקשרים של העבודות שעלו בתהליך יצירתם.

הזמנה-גו אלון

ראו מפת הגעה בסוף הפוסט

(ערבית אחרי עברית)

"על שפת הבאר"

התערוכה "על שפת הבאר", פרי יצירתם של בני נוער מחורה ומכסיפה מציגה עבודות נבחרות המשקפות את העשייה בקבוצות האמנות בהנחייתי במהלך השנה שחלפה.

העבודות הכוללות ציור וקולאז', תבליטי גבס ועבודות צילום מבטאות את עולמם הפנימי של בני הנוער ואת הדיאלוג שנוצר בינם וביני במהלך שנת עבודה. זהו דיאלוג שנסוב סביב שפת האמנות ואפשרויות הביטוי הגלומות בה, אך הוא גם דיאלוג בינתרבותי ובין-דתי בו מחפשים הצדדים ומוצאים נקודות התייחסות משותפות.

האמנים הצעירים מכסיפה אימצו את שפת הקולאז' והצלליות שלמדו בהתבוננות בעבודות של מאטיס ומאיר גור אריה והפכו אותה לשפתם, תוך שהם מייצרים את הדימויים והנופים שלהם. חלקם שובי לב בתמימותם הילדותית, כמו בעבודה המתארת קרב ימי שמעליו מרחף לב גדול ממדים. עבודה אחרת מצטיינת בתנופת מכחול ועיפרון, בצבעים ובהבעות פנים אקספרסיביים. על עבודה אחרת המתארת באמצעות מגזרות ניר שחורות סבך של עצים שציפור נחה על אחד מהם, משוך מסתורין נפשי מסקרן.

תבליטי הגבס שנעשו בחורה, מזכירים תבליטים עתיקים בטכניקה ובצביעה שלהם. הם מופיעים לנגד עיננו כלקסיקון של דימויים מזמנים ומקומות שונים. כעין שדה ריזומטי של שאלות, סימנים והקשרים המועצם על ידי הנגישות חסרת התקדים לדימויים המאפיינת את תקופתנו. ציפורים לצד פני מסכה דמויי פורטרט פרה-קולומביאני לצד היוניון-ג'ק ולצד מטוס שמגן דוד והכתובת ישראל מעטרות את כנפיו. השימוש בטכניקה מסורתית מאד של עשיית תבניות חמר ויציקה בגבס והעובדה שייצרו אותם אמנים בדואים צעירים יוצרת קפלים נוספים של הקשר ומשמעות.

סדרת עבודות הצילום הן מעין תסריט בלהות המתרחש באזור ספר מדברי, שגיבוריו הם שלושה צעירים. במרכזם נוכח "דימוי הבור" המנקז אליו הקשרים תרבותיים ופסיכולוגיים. החל מהבור אליו הושלך יוסף בסיפור המופיע בקוראן ובספר בראשית וכלה בבור כחלל פנימי המבטא ניכור, כעס או קנאה. העבודה מתייחסת לסיפור המקראי הן בבחירת הזירה, במקום המזוהה במסורת המקומית עם הבור אליו הושלך יוסף והן באזכורים חזותיים. על רקע החיים בחברה הבדואית השבטית, היצירה מעוררת שאלות על מקומה של האלימות ועל השפעתה.

בנוסף, מוצג בתערוכה הסרט "מקרה יוסף" המבוסס על צילומים וראיונות עם חברי הקבוצה שיצרה את סדרת "הבור", הסרט הקצר חושף טפח של התהליך הפנימי המורכב שחוו האמנים הצעירים במהלך יצירת התצלומים ופרויקטים נוספים שעסקו  בהם.

שוב "על שפת הבאר" כמו בתמונה עתיקה, במקום של מפגש, של צימאון ושל חיים, אבל גם במקום של משקעים, של מאבק ושל יצרים. שוב, אבל גם לראשונה "על שפת הבאר" היא תערוכת אמנות של יוצרים בדואים צעירים ומוכשרים המאמצים שפה חדשה וגם יוצרים אותה.

משה בלמס

יוני 2013

على حافة البئر

أثمرت جهود الطلاب من قريتي حورة وكسيفة معرضًا، معرض " على حافة البئر"   

والذي يعرض أعمال مختارة  تعكس الأعمال الفنية بشكل مجموعات بقيادة الموقع الاستاذ "موشي بلمس" خلال السنة المنصرمة .

والذي يضم : صور , كولاج , قوالب جبصية  وأعمال تصوير فوتوغرافي التي تعكس العالم الداخلي للطلاب كما تعكس الحوار الذي دار بينهم وبين الأستاذ "موشي" خلال ورشات العمل.

 الحوار الذي  يدور حول لغة الفنون وأيضا إمكانيات التعبير في هذا المجال , كما انه أيضا حوار بين ثقافات والاديان من خلاله يبحث الأطراف بل ويجدون نقاط مرجعية مشتركة .

وقد اعتمد الفنانون  الشباب من قرية كسيفه لغة الكولاج والتوضيح التي تعلموها من خلال النظر في أعمال الفنانين  "ماتيس" و"مئير غور ارييه" وجعلوها لغتهم في هذا المجال وفي خضم ذلك أنتجوا إبداعات خاصة بهم .

قسم من هؤلاء الفنانين هم أسرى لبراءة  طفولتهم  وينعكس هذا في عدة اعمال مثل العمل الذي يصف معركة بحرية التي يحوم من فوقها قلب كبير الأبعاد . كما في عمل أخر يتميز باستعمال فرشاة الرسم وقلم رصاص بألوان وتعابير لأوجه واضحة .

عمل آخر يصف استخدام قواطع من الأوراق السوداء المتشابكة كالأشجار والعصفور يستريح فوقها بإبداع يكتنفه الغموض .

القوالب الجبصية التي أنتجت في حوره تذكرنا بالنقوش الجبصية القديمة من حيث التقنية والألوان الخاصة بهذه النقوش القديمة .وهي تظهر أمام أعيننا كقالب يعبر عن  أزمنة وأماكن مختلفة وكالحقل المتشابك من الأسئلة والعلامات الكبيرة التي تبين التفاعل العجيب للأشياء المتميزة في عصرنا .

عصافير بجانب أقنعة خيالية , ورسومات قديمة كقدم التاريخ إلى جانب رمز علم بريطانيا والى جانبه طائرة يزين جناحيها  نجمة داوود واسم إسرائيل .

استخدام تقنية تقليدية جدا من اجل صنع قوالب الطين والجبص وهذه الحقيقة التي أنتجها فنانون طلاب أوجدت معاني جديدة من الابداعات .

مجموعة أعمال التصوير هي كالفيلم المخيف الذي حدثت مجرياته بمنطقة صحراوية قاحلة أبطاله ثلاثة فتيان تتوسطهم حفرة البئر الذي يجمع في داخله العلاقات التربوية والنفسية ابتداء من البئر الذي القي فيه سيدنا يوسف كما ذكر بالقران الكريم وكتاب التوراة وينتهي ببئر فارغ يعبر في داخله عن الإنكار , الغضب والحسد .

العمل يتطرق إلى القصة  التوراتية في اختيار المنطقة التي تتلاءم مع البئر الذي القي فيه يوسف. على واقع الحياة في المجتمع البدوي ،الإبداع يثير الكثير من الأسئلة حول العنف وتأثيره على المجتمع .

كما انه بالإضافة إلى المعرض يعرض أيضا " فيلم قصة يوسف "  الذي يعتمد على الصور التي التقطت والمقابلات التي أجريت  مع أعضاء الفرقة التي أنتجت مسلسل " البئر " .

الفيلم القصير يكشف درجة الانفعال الداخلي المعقد الذي عاشه الفنانون خلال إنتاجهم للمشاريع التي أنتجوها.

مرة أخرى على " حافة البئر" كما في الصورة القديمة في مكان لقاء فيه تَعَطُش للعمل وللحياة مع وجود ترسبات قديمة لصراع الإنتاج.

للمرة الأولى " على حافة البئر " هو معرض فني لمنتجين طلاب بدو مؤهلين تبنوا لغة جديدة وطوروها.

باحترام

استاذ الفنون موشي  بلمس

Older Entries