הספר "אמנות מחלחלת כמו מים" יצא לאור

כתיבת תגובה

041-9x7-Landscape-Paperback-Book-Mockup-COVERVAULT-tighter

לרכישה מאובטחת

אחרי מסע הפקה ארוך ומרתק יצא לאור ספר העוסק בפעולות אמנות עם הקהילה הבדואית, שחלקן תועדו כאן בבלוג לפני כמה שנים.

הספר יצא בעזרת גיוס המונים ותמיכה של מועצת התרבות של מפעל הפיס בעיצוב של טלי בבאי הנהדרת. ”אמנות מחלחלת כמו מים“ הוא ספר העוסק ביצירת אמנות בשיתוף הקהילה בכפרים הבדואים בנגב. הוא אינו קטלוג המציג יצירות בלבד, אלא צוהר לתוך קהילה מסקרנת החיה כאן בישראל. דרכו יתוודע הקורא לדימויים חדשים ולקולות שלרוב נעדרים מהשיח החברתי והתרבותי בישראל.

מה מעסיק צעירים וצעירות בדואים?
אלו ערכים וכוחות פועלים מאחרי הקלעים של היצירה השיתופית ?
כיצד נוצרת המשמעות של עבודת אמנות במסגרת הקהילה ?
ומדוע אמנות קהילתית חשובה ומשמעותית ?

הספר חושף תהליכים קבוצתיים ואישיים מרגשים שנוצרו במפגש הבין-תרבותי בין האמן והקהילה.
הספר מבוסס על ניסיוני בשנים 2011 עד 2015 בהן פעלתי כאמן וכמורה לאמנות ביישובים הבדואים חוּרָה וכסייפה. בתקופה זו עבדתי עם מאות בני נוער ומבוגרים יהודים וערבים, הפקתי ואצרתי שש תערוכות בתל אביב, בבאר שבע, במרכז ג'ו אלון, בחורה ובכסייפה. וחיברתי בין אמנים ישראלים מהשורה הראשונה ובין היישוב חורה ותושביו.

הוא כולל שלושה ראיונות מרתקים עם פעילים בדואים ועם יוצרים יהודים וערבים, ומאמר פרי עטו של עמי שטייניץ, אוצר וחוקר העוסק שנים רבות בממשק שבין אמנות וקהילה. וכמובן תמונות רבות של מיטב היצירות שנוצרו בתקופה זו על ידי אמנים מקומיים ואורחים.
הספר הוא מקור חשוב להכרת ממד אחר ומפתיע של הקהילה הבדואית בישראל, מפתח להבנת הערך של אמנות קהילתית וכלי עזר לתכנון של פרויקטים דומים בישובים אחרים.

משה בלמס

ריכשו את הספר עכשיו ! לרכישה מאובטחת

 

ציור קיר חדש בחורה

כתיבת תגובה

האביב הגיע לחורה וגם במרכז האמנות המקומי, תהליכי עבודה שהיו סמויים מין העין מגיחים כניצני פריחה ונפרשים כעלים ירוקים.

בשבועות האחרונים התקדמנו בעבודה על ציור קיר חדש המכסה שני קירות חיצוניים של קרוונים המוצבים במתחם המתנ"ס הישן. את הציורים עיצבתי בהשראת ציור של פיטר ברוייגל האב מ-1560 "משחקי ילדים", ואיורים של דורון זוהרי. bruegel_games

כדי להעביר את הסקיצה לקירות חילקתי את הסקיצה ואת הקירות למשבצות. זה היה תהליך מורכב יותר משיטת ההקרנה שבה השתמשנו בציורי קיר אחרים. הפעם לא היתה ברירה כי המרחק אל הקיר שממול היה בכמה מקומות קטן מדי מכדי להקרין בצורה יעילה. זאת הייתה בכל אופן הזדמנות להשתמש בטכניקה נוספת.

אחרי שבמשך כמה הזדמנויות העברתי את הסקיצה לקיר והדגשתי את קווי המתאר היינו מוכנים ליום ציור מרוכז לאחר שנאלצנו לדחות אותו פעם אחת בגלל גשם.  ב-13.4 יום אחד לפני ליל הסדר, כאשר גם התלמידים הבדואים נמצאים בחופשת האביב, נפגשנו בבוקר ועבדנו עד אחר הצהריים. ערבבנו צבעים, התלכלכנו היטב והצלחנו להתקדם לא מעט אבל עוד לא סיימנו. הכוונה היא להמשיך לעבוד יחד עם בני נוער שמגיעים למועדונית ששוכנת בקרוונים שציירנו עליהם. הם כבר שותפים ועוקבים אחר הנעשה ובהמשך יעזרו גם בהשלמת הציור.

IMG_4350 IMG_4352 IMG_4357 IMG_4358 IMG_4360 IMG_4361 IMG_4363 IMG_4367 IMG_4370 IMG_4371 IMG_4373 IMG_4374 IMG_4375 IMG_4376 IMG_4388 IMG_4391 IMG_4398 IMG_4402

 

נפתחה התערוכה "על שפת הבאר"

כתיבת תגובה

כ-100 בני נוער מורים  הורים ואורחים השתתפו אתמול בפתיחת התערוכה "על שפת הבאר" בגלריית מרכז ג'ו אלון.

כתבה בערבית בפאנט

האמנים הצעירים התרגשו לפגוש את עבודותיהם מוצגות על קירות הגלריה ואת שמותיהם מתנוססים לידם. מרבית התלמידים שנכחו בפתיחה לא ביקרו מעולם בתערוכת אמנות והרעיון של פתיחת תערוכה כלל אינו מוכר להם. ההתרגשות הייתה על כן טבעית ומדבקת.

מנהלת המתנ"ס בכסייפה זיוה שביט נהנתה מאד לראות את העבודות והחמיאה לאמנים הצעירים על יכולתם לבטא רגשות מורכבים. מנהל ביה"ס התיכון אלמותנבי, דיבר על החשיבות של אמנות כאמצעי לקשר ולדיאלוג עם שאר חלקיה של החברה הישראלית ועל הצורך הניכר בסביבת המגורים של המגזר הבדואי, באמנים בעלי חוש אסתטי מפותח.

S1000020

חאזם, לואיי ונאסים

S1000027

גאוה

S1000039

בכניסה

S1000045

מעיינים בקטלוג

S1000046

התרגשות

S1000056

צופים בסרט "מקרה יוסף"

00071

צופות

IMG_1427 - עותק

בתערוכה

IMG_1429 - עותק

דודיק שושני חבר ועד המוזיאון משוחח עם נערות

IMG_1430 - עותק

עלא ועלא

IMG_1434 - עותק

עלי ליד עבודה שלו

IMG_1436 - עותק

חמזה ליד העבודה שלו

IMG_1438 - עותק

טל ג'ובני אוצרת הגלריה ויפתח

IMG_1448 - עותק-001

חליל דהאבשה ומשה בלמס

IMG_1452 - עותק

זיוה שביט

IMG_1456 - עותק

שיחה

טעימות לקראת פתיחת התערוכה "על שפת הבאר"

כתיבת תגובה

מחר ב-1400 תפתח התערוכה על שפת הבאר בגלריית מרכז ג'ו אלון ליד קיבוץ להב. רגע לפני הפתיחה כמה טעימות מתוך העבודות המוצגות בתערוכה.

הזמנה-גו אלוןבתערוכה מוצגות 29 עבודות וסרט וידאו אחד של 8 דק'. העבודות כוללות סדרה של קולאז'ים ומגזרות ניר שעשו תלמידים מכסייפה, תבליטי גבס מצוירים שעשו תלמידים מחורה וסדרה של שמונה צילומים של הקבוצה הבוגרת (תלמידי יב) מחורה.

תבליטי הגבס נעשו ביציקה לתוך תבניות חמר. האמנים הצעירים יצרו קודם משטח חמר בעובי של כ-2 ס"מ ואח"כ יצרו את הדימוי שלהם כדמות נגטיבית. כלומר מה שנמוך יהפוך להיות בולט ביציקה ומה שגבוה יהיה ביציקה נמוך. תהליך העבודה הזה דרש מהם התמודדות עם ההיפוך הקוגניטיבי ועם היצירה של פרטי הדימוי באמצעות טקסטורה ונפח. זה היה אתגר מעניין שהתלמידים עמדו בו יפה וחשו מכך סיפוק רב. התובנה הזו של הצורך בהיפוך ובהפניית הקשב והמבט חליפין בין צורה פוזיטיבית ונגטיבית הוא רעיון שיש לו שימושים רבים בעשיית אמנות.

הדימויים נעשו בחלקם בהשראת תמונות בספרים וחלקן היו פרי דמיונם של האמנים הצעירים.

תבלטי גבס: שניים מתוך 11 תבליטים המוצגים בתערוכה

IMG_1079-001

לואיי אלסראיעה

סנא אלהואשלה

סנא אלהואשלה

שתי מגזרות נייר מכסייפה מתוך 10 קולאז'ים ומגזרות ניר:

IMG_1136

עלי אלנסאסרה

IMG_1131

יסמין אלמעאבדה

שניים מתוך שמונה צילומים:

DSCF7187

מתוך סדרת "הבור"
באסם, עלי, חאזם

DSCF7174

מתוך סדרת "הבור"
באסם, עלי, חאזם

הסרט המוצג מבוסס על חומרים שצילמתי בזמן הפגישות בנינו, עוסק ברגשות שעלו תוך כדי העבודה על הצילומים ובזמן שחברי הקבוצה עבדו על סרטון מוזיקלי שרצו לעשות ע"פ תסריט שכתבו. העבודה על הפרויקטים הציפה קונפליקטים בין חברי הקבוצה ובאורח מסתורי הדהדה את הרעיונות האמנותיים והחברתיים שהם עסקו בהם בעבודות. ההקבלה הזו בין המציאות ומעשה האמנות עומדת במרכזו של הסרט ושופכת אור על סדרת הצילומים המוצגת. להרחבה בנושא הזה כדאי לקרוא את המאמר המופיע בקטלוג 

פריימים מתוך הסרט "מקרה יוסף" : צילום ועריכה-משה בלמס

קנאה.m2t_000215548

מתוך: מקרה יוסף

קנאה.m2t_000358358

מתוך: "מקרה יוסף"

סדנת יציקות בחול

כתיבת תגובה

השנה מתקרבת לסיומה. הבנות שבכתה י' בבית ספר אלחיאת בחורה עסוקות בבגרויות, מגינים וכל הקושי הזה. בהפוגה שבין מבחנים החלטנו לערוך סדנה קלילה ומהנה.

הבוקר נפגשנו לסדנת יציקה בגבס. בהתחלה ציירנו סקיצות לציורים שאפשר לצייר על היציקות והסברתי את התהליך.

החומר לתבנית היה חול ים מסונן ורטוב שהנחנו בקופסאות קרטון. כל אחת הטביעה את כף ידה או רגלה בחול הרטוב והעמיקה מעט את השקע על ידי הוספת חול מסביב לצורה. אפשר היה להטביע גם צורה כלשהי כמו מספר או אות בתוך הצורה.

הכנו גבס נוזלי ויצקנו לתוך תבניות כפות ידיים והרגליים. אח"כ בחרו חלק מהמשתתפות לצבוע את היציקה או רק לנקות אותה משאריות החול ולהשאיר אותה בגוון חום זהוב של החול.

הבנות תפסו את העיקרון מהר מאד ויצקו גם אותיות לבבות וכיד הדמיון הטובה עליהן.

20130526_10541720130526_09531220130526_095320 20130526_095326 20130526_095333 20130526_095346 20130526_105341 20130526_105336 20130526_105321 20130526_105300 20130526_105246 20130526_105241

20130526_105232

פסיפסים בסול

כתיבת תגובה

בחודש האחרון הקדשנו כמה מפגשים לעבודת פסיפס שיצרנו מסול. הסול הוא חומר ספוגי וגמיש שמגיע בצבעים רבים עזים מאד. התלמידים גזרו ממנו צורות שונות והדביקו על גבי ציורים שציירו קודם. לפעמים המשיכו לצייר או השאירו חלק מהציור ללא כיסוי. למי שהתקשה לבחור נושא הצעתי לצייר אם וילד.

20130520_153927 20130520_153933 20130520_153946 20130520_153833 20130520_153841 20130520_153855 20130520_153903 20130520_153912 20130520_153920 IMG_0922 IMG_0904 IMG_0908 IMG_0914 IMG_0917 IMG_0919 IMG_0920

ראניה אבו גודה

כתיבת תגובה

ראניה אבו גודה תלמידת כתה ז' בבית ספר מותנאבי בכסיפה בעלת הקול המדהים הקליטה שיר ראשון. צפו בווידאו. מברוכ.

IMG_0116

אשה בשחור בצד הכביש

תגובה אחת

249199_456065624434686_1872006038_n
ביקור בתערוכת ציורים של גדעון שני. הבית בדפנה, עומר. ינואר 2013

בדרך לעומר לביקור בתערוכה של גדעון שני התחיל לרדת גשם. סברין הייתה מודאגת. היא גרה 5 ק"מ ממזרח לחורה ביישוב בלתי מוכר. את הדרך לביתה חוצה ואדי קטן. כשיורד גשם הוא מתמלא במי שיטפונות ואי אפשר לחצות אותו במשך שעות. סברין היא מורה לחינוך מיוחד ועובדת עם ילדים אוטיסטים בבית ספר אלואפה בחורה. "כשהייתי סטודנטית במכללת קיי, קרה לא פעם שנתקעתי לפני הואדי וחיכיתי שעות עד שמפלס המים ירד כדי שאוכל להגיע הביתה. עד היום שמתחיל לרדת גשם אני מוכרחה לעזוב הכל וממהרת לחזור הביתה.."

כשהגענו לגלריה עם קבוצת תלמידים ביניהם גם כמה תלמידים של סברין נשקף מציורי השמן של גדעון שני המראה המוכר של הכפרים הבדואים הבלתי מוכרים. אוסף של צריפים נמוכים חסרי חן, בנויים מבלוקים חשופים, פחים גליים וגגות איסכורית.

154987_474150952626153_1503880760_n

באחד הציורים נראים הפחונים האפורים בחלקו הקרוב של הנוף כשברקע בתי מגורים מודרניים מבהיקים בלובנם והכיתוב "צמודי קרקע" המופיע על הציור מבטא באירוניה, את הפער הבלתי נתפס בין בתי האזרחים מהסוג הראשון לסלאמס שבו גרים הבדואים.

בציור אחר, כביש אספלט חוצה את הנוף כשמצדו האחד מבני תעשיה וארובות הפולטות עשן סמיך ומצידו השני הצריפים המגובבים והעקומים של היישוב הבדואי, כנראה ואדי נעם הסמוך לרמת חובב.בצד הכביש אישה בדואית עטופה שחורים ולידה מכלית ענק מבהיקה הנראית במבט העל המאפיין את הציור כמו פסל מודרניסטי.

בציורים אחרים, נראה הנוף מלא ההוד של הנגב בעונות השונות ובחלק מהציורים מופיעים במרחק פאתי ישובים בדואים שדרך עפר שחוקה מובילה אליהם ולפעמים גם זה לא.

62044_446259092082006_688784321_n

אין כנראה ציירים ישראליים רבים שהפנו את מבטם אל המרחב המאוכלס בבדואים, כאילו גם מעט הציירים הישראלים המתעניינים בנוף הנגב, "מנקים" את הנוף במודע או שלא במודע מהנוכחות המטרידה של הכפרים האלה, כמו המפות הרשמיות. הבדואים אצל שני אינם בדואים נוסטלגיים מדומיינים עם הגמל והקפה. אצל שני, הבדואים מופיעים כנוכחות קונקרטית פיזית וחברתית, לפעמים כצללים כמו בציור של השיג (אוהל אירוח) או בדמויות הנשים עטויות השחור המופיעות לעיתים בשולי הדרך. בכל הייצוגים האלה יוצרת הנוכחות הזו מתח גם עם הנוף וגם עם הציוויליזציה האחרת הנוכחת בציורים. השאלות כמו עולות מאליהן: כיצד יכולים הפערים החברתיים האלה להתמיד ? כיצד אפשר ליישב בין החומרים המאולתרים והזרים ובין הנוף ? עד מתי תימשך השוליות של אוכלוסייה כל כך משמעותית במרחב של הנגב ?

554529_490826690958579_239109906_n

שאלתי את התלמידים איך הם מרגישים מול הייצוג הזה של הבדואים. הם היו נבוכים. מרביתם נולדו לתוך הנגב והמראות האלה כמעט טבעיים עבורם. אילו הם היו מציירים את אותו הנוף, אמר משהוא, הוא היה הופך את הצריפים לווילות.

2013-01-30 15.16.43

2013-01-30 15.44.49

2013-01-30 15.38.50

דמויות בחימר

כתיבת תגובה

בשבועות האחרונים קיבלנו שני חדרי קרוון וחצר לשימוש תכנית האמנות בחורה. הצטיידנו בחומרים ואספנו ריהוט וציוד מכל הבא ליד כדי להפוך בהדרגה את המקום שלנו לבית אמתי עבור הילדים המגיעים לפעילות.
תלמידים חדשים הצטרפו אלינו מבית הספר המקומי לילדים אוטיסטים. הילדים האחרים מקבלים אותם יפה מאד והם מצדם נוכחים ועובדים בהנאה ובכישרון.

התמונות המצורפות מפגישה ראשונה של עבודה בחימר. DSCF6935 DSCF6943 DSCF6945 DSCF6949 DSCF6952 DSCF6959 DSCF6960 DSCF6963 DSCF6964 DSCF6966

ביקור בתערוכה "קריאטידה" של סיגלית לנדאו

כתיבת תגובה

בשבוע שעבר ערכנו ביקור ראשון  בתערוכה במסגרת התכנית . זהו הביקור הראשון בתערוכה מתוך כמה ביקורים מתוכננים. הבחירה הפעם הייתה בתערוכה של סיגלית לנדאו המוצגת בימים אלה במוזיאון הנגב בבאר שבע.

הקבוצה כללה את תלמידי כיתות ז' ו-ח' וכמה חברים מהקבוצה הבוגרת שהצטרפו כמדריכי עזר ומתרגמים. ניכר היה שהתלמידים הצעירים התרגשו מאד מהביקור בתערוכה. עבורם זהו הביקור הראשון במוזיאון כלשהו לאמנות. המפגש עם עבודתה של לנדאו היה חשוב כמבוא לשיעורים שיתקיימו השנה בפיסול, הן מבחינת מגוון החומרים שלנדאו משתמשת בהם, הן מבחינת גישתה לפיסול ורדי-מייד והן מבחינת יכולתה של לנדאו לבטא בעבודתה חומרים אישיים ומצבים קולקטיביים.

בקומה התחתונה מוצגות בעיקר עבודות פיסול, בהן עבודות שהוצגו בהזדמנויות אחרות כחלק ממיצבים גדולים, ועבודות פיסול חדשות המוצגות לראשונה. קונסטרוקציה מברזל יחד עם מתווה לפסל, מאפשרים הצצה לאופן הבניה של פסלי הנשים המוכרים של לנדאו המצופים בעיסת ניר. בקומה השנייה של הגלריה מציבה האמנית בשני חדרים מיצב הכולל מטבח וסלון הלקוחים מדירת סבתה (החורגת) ומשלבת בהם אובייקטים מעשי ידיה מיצב סאונד ועבודת וידאו. עבודת הווידאו מציגה עץ זית הנתון בזרועותיה של מכונת מסיק המנערת את העץ באופן מכני ואלים. העבודה מוקרנת בתוך חדר הנשקף מחלון שיצרה האמנית ויוצר אשליה של מבט אל החוץ. הקומה השנייה מעוררת שאלות רבות הקשורות בזיכרון מקום, מקומיות והגירה הרלוונטיות גם לצעירים בדואים המבנים את זהותם בהקשר של מסורת, מקומיות ולאומיות. אני מניח שהרעיונות האלה יוותרו במשך זמן כחומר גלם לדיון עתידי.

בחלק השני של הביקור השתתפו התלמידים בסדנה ויצרו בחמר צורות בהשראת התערוכה.

היה שם כל כך הרבה שבאמת היה קשה להכיל ולעבד הכל בביקור קצר . אני משוכנע שבמהלך השנה נחזור ונזכר בדברים שראינו שם ונקשור אותם לעשייה שלנו.


 

Older Entries