איך קשורה השואה לאדם הקדמון

  1. שנה שנייה בחורה-
    באוקטובר התחילה השנה השנייה של תכנית אמן בקהילה בחורה. השנה החלטתי להתחיל לעבוד עם תלמידים בכיתות ז'-ח'. הניסיון מהשנה הקודמת לימד אותי שתלמידים בדואים בכתה י' ויא' מגיעים ללא רקע באמנות כלל ולוקח זמן ליצור שפה משותפת. לכן חשוב להתחיל עם תלמידים צעירים יותר כדי שיהיו להם מיומנויות וכלי חשיבה שיאפשרו עשייה משמעותית יותר כשיהיו בני 16 או 17. מצד שני ככל שהתלמידים צעירים יותר העברית שלהם פחות טובה. לצערי הערבית הרצוצה שבפי לא מספיקה כדי שנוכל להבין זה את זה מספיק טוב. השנה מצטרפת אלי סטודנטית שתתרגם ותעזור בניהול הקבוצות.
  2. בית ספר בלי חשמל-
    ביישוב כסייפה הוקם השנה בית ספר תיכון חדש של רשת עמל. ביה"ס החדש נועד לשרת בעיקר את תושבי הכפרים הבלתי מוכרים בסביבות כסייפה. מנהל ביה"ס שקודם לכן לימד בחורה הזמין אותי ללמד אמנות. התחלתי ללמד שם בתחילת נובמבר. ביה"ס מורכב כרגע משני בניני כיתות חדשים ולומדים בו כ-400 תלמידים הוא אמור להתרחב בשנים הקרובות ולקלוט יותר מאלף תלמידים. בינתיים אין במבנים חשמל. מכונת הצילום, הקומקום החשמלי והמחשב הנייד היחיד פועלים על חשמל המגיע מבית סמוך. גם שם החלטנו שאלמד בכיתות ז' , כדי ללמד בגיל כמה שיותר צעיר.
  3. צלב קרס והאדם הקדמון-
    בשבוע השני שלימדתי בכסייפה החלטתי להתחיל מההתחלה ולדבר על האמנות של האדם הקדמון. הצגתי בפני התלמידים ציורי מערות עתיקים ממערת לסקו ואמנות שבטית מאפריקה ומאמריקה. ניסינו להבין את ההשערה שציורי החיות שימשו כחלק מטקס פולחני שנועד להשפיע על המציאות ולעזור לקדמונים בצייד. אבל את מה שקרה לא יכולתי כלל לצפות. בעוד אני נותן דוגמאות שונות שבהן ציור או צילום גורם לנו לתגובה רגשית. כמו למשל פגיעה בדמות של גיבור נערץ או קרוב משפחה, מגיש לי אחד הנערים דף מחברת שלדבריו מצא מתחת לשלחן ועליו רישום בעפרון, של צלב קרס והכתובת "מוות ליהודים". הנה לכם דוגמה מצוינת של סימבול שמחלץ תגובה רגשית.
  4. פגיעה-
    שמרתי על איפוק. היה ברור לי שהפרובוקטור הקטן יודע שצלב קרס וכתובת כמו "מוות ליהודים" אמורים להוציא אותי משלוותי וזה מה שהוא ניסה להשיג. יחד עם זה, ספק אם יודע הנער הזה איזה מטען היסטורי ותרבותי מייצג צלב הקרס עבור יהודי, או מבין עד הסוף מדוע בעצם אני אמור "להתפוצץ". לקחתי מידיו את דף המחברת ושמתי בשקית שהייתה מונחת על שולחני. כעבור כמה דקות הדף נעלם. סיפרתי למנהל את הסיפור. הוא נראה מודאג. ביקש שאכתוב לו על זה ואמר שישוחח עם אביו של הנער. בהפסקה דיברתי עם הבחור וניסיתי להסביר לו מדוע הוא פגע בי. הוא התנצל. אני מקווה שהוא הבין.
  5.  אנשי המערות-
    30000 שנה מאז ציורי המערות המלחמה על המשאבים נמשכת. מסלולן הקשתי של הרקטות מרצד על מסכי הטלוויזיות. אנשים מסתתרים במערות רק שעכשיו קוראים להן ממ"ד. תמונות של דחפורים הורסים בתים, מבנים הרוסים בנגב, באשדוד ובעזה פוערים לוע שחור כמו מערה.  בני אדם עדיין נאבקים על לחם ופוגעים זה בזה. סמלים ודימויים עדיין מפעילים אותנו.