הליכת מדבר 001

וידאו חדש של פרויקט האמנות בחורה עוסק בדימוי הגוף דרך המעבר בין בגד מסורתי ולבוש מערבי.

מומלץ לצפות במסך מלא ורזולוציה מקסימלית

שני  שחקנים לובשים ופושטים את הבגד תוך שהם נאבקים ברוח העזה בשטח הפקר המשמש למרעה וכקיצור דרך בין שכונות הכפר.

ברקע בתי הכפר, גמל, עדר כבשים וילדים החוזרים מבהיה"ס חוצים את הפריים במרחק.

הסרטון צולם בהליכה לאחור וכיוונו שונה בעריכה. הקצב נע בין הילוך איטי ומהיר. המשחק בין הליכה קדימה ואחורה ושינויי הקצב יוצרים שיבוש והזרה של התנועה. פעולות הפשיטה והלבישה של הבגד המסורתי מתרחשות במקביל בשני פריימים. תנועתו של הגוף בין המסורת למודרנה קופצנית, משובשת, או חלומית, לעיתים מגוחכת ולעיתים טיקסית.

אורח החיים הבדואי המסורתי כבר כמעט נעלם. הבדואים אינם נודדים עוד נדידות עונתיות או חיים רק בגבולות השבט. הם חשופים כשאר בני המאה הזאת למדיה ולהשפעות תרבותיות מגוונות הניכרות גם במרחב הגיאוגרפי וגם בגוף. הגברים כבר אינם לובשים בגדים מסורתיים ביום יום, אך הנשים מקפידות בדר"כ על כיסוי ראש ושמלות ארוכות. אף שבמבט מבחוץ כיסוי הראש בולט כמאפיין מסורתי, יש  בלבוש של נשים בדואיות ניואנסים רבים המעידים על המאבק השקט שמנהלות נשים בדואיות על זכויותיהן. הגוף והבגד הם זירות מאבק בין השאיפה לשמור על הערכים של המסורת הבדואית ובין הרצון לאמץ ערכים מין המסורת הליברלית והדמוקרטית.  האם מדובר בשני קצוות מנוגדים שבהכרח אינם מתישבים זה עם זה או בשתי מסורות שאינן יכולות להתעלם זו מזו ?

המוסיקה הנפלאה המלוה את הוידאו היא של אוסטד מוחמד עומר (1905-1980)- עומר היה נגן רבאב וירטואוז מאפגניסטן. הרבאב הוא כלי מסורתי המשמש גם את הבדואים בנגב ובסיני.

בני נוער מחורה העלו מחזה של מולייר

קבוצת בני נוער מחורה העלתה בהופעת בכורה את ההצגה "גם הוא במערב" במסגרת פסטיבל תיאטרון הנוער הארצי בבת ים שהתקיים השבוע

המחזה נכתב על ידי השחקנים והבמאי יעקב אמסלם, הוא עיבוד למחזה "גם הוא באצילים" של מולייר. בגרסתו החדשה גיבור המחזה הוא בדואי עשיר המבקש לאמץ מנהגים צרפתיים "ולהתמערב". העיבוד משקף את הקונפליקט בחברה הבדואית בין שמירת המסורת לרצון לאמץ ערכים מודרניים ומערביים. קבוצת השחקנים הם ברובם תלמידי בית ספר תיכון ע"ש רבין בחורה. חלק מהם רוקדים במסגרת להקת הדבקה של היישוב וחלקם משתתפים גם בפרויקט אמנות ועוסקים בצילום ובוידאו. הקהל היה מורכב מעיקר מבני נוער ערבים שזיכו את השחקנים בגלי צחוק ובתשואות רמות.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

כתבה בהארץ על ההצגה

כבוד של אריות ?

בשבוע שעבר נרצחו בסמוך לחורה שני צעירים, לואי אבו-סבית (23) ועומר אבו-סבית (27). מחקירת המשטרה עולה כי הרצח קשור לסכסוך ממושך בין משפחות אבו אלקיען ואבו-סבית.
ביום שלאחר הרצח היתה בחורה שביתה כללית ובמשך השבוע שרר שקט מתוח.

מישהו בחורה אמר לי השבוע באירוניה שלבדואים אין 100 ש"ח לשלם לחוגים לילדים אבל הם מצליחים להשיג 100 אלף ש"ח כדי לעשות סולחה.

מתוך סדרת צילומי אולפן של תלמידי החוג

הכנסת אורחים

מעשה בבדואי שהיתה לו סוסה אצילה, קלת רגליים ויפה. בדואים רבים ששמעו על הסוסה באו לקנות אותה מידי בעליה, אך בעל הסוסה סרב למכור אותה אף שהציעו לו מחיר כפול ממחיר סוסה רגילה ואף יותר. באחד הימים, אחד האנשים שרצה לקנות את הסוסה ונוכח שבעליה אינו מוכן למכור, התחפש בבגדי עני וביקש מקום ללון באוהלו של בעל הסוסה. בעל הסוסה נתן לו מקום משכב בביתו, הכין לו מאכל ומשקה וכיבד אותו היטב.

בלילה, קם האורח, השיח המחופש לעני, עלה על הסוסה והתחיל לדהור. בעל הסוסה שמע את שעטת סוסו והתעורר. הוא הבין שמי שלקח את סוסתו הוא האורח. התחיל לקרוא לו: "יא שיח',  עצור בשם אלוהים ונביאו."  קרא לעברו השיח' שאינו מוכן לעצור כי הוא יודע שבעל הסוסה רוצה לעכב אותו ואת הסוסה. עוד הוסיף כי השאיר לו את מחיר הסוסה מתחת למשכב.

אמר לו בעל הסוסה: "איני רוצה את הכסף, רק הבטח לי  דבר אחד: אל תספר בארצות ערב את הסיפור שקרה איתי, כי אחרת לא יארחו יותר אורחים."