"על שפת הבאר" תלמידים מחורה ומכסייפה יציגו עבודות אמנות בגלריית מרכז ג'ו אלון

כתיבת תגובה

בשמחה ובגאווה מתכוננים בחורה ובכסייפה לפתיחת התערוכה "על שפת הבאר" בגלריית מרכז ג'ו אלון. התערוכה שתפתח ב-10 ביוני תציג עד סוף יולי 2013 עבודות בקולאז', ציור, יציקות גבס, צילום וסרט קצר, שנעשו במהלך השנה.

זו השנה השנייה שבה פועלות קבוצות אמנות בחורה והשנה הראשונה שבה פועלת קבוצה בכסייפה. עבודות של התלמידים בחורה הוצגו בשנה שעברה בגלריה חנינא בת"א ובחורה. השנה בחרנו להציג את העבודות במרכז ג'ו אלון שבו פועלת גלריה חדשה בניהולה של טל ג'ובני, לצד המוזיאון הוותיק לתרבות הבדואית המציג אמנות בדואית מסורתית. זו הזדמנות להציג תרבות בדואית חדשה ושונה. היצירה העכשווית, מבטאת עולם מושגים ודימויים רחב שנטוע מצד אחד בתרבות השבטית, בזיכרון הקולקטיבי ובנפש האדם. מצד שני זוהי יצירה המשקפת חשיפה בלתי נמנעת לתרבויות אחדות ויחסים מורכבים אתן. התערוכה תלווה בקטלוג הכולל טעימות מתוך העבודות ושני טקסטים המציגים חלק מההקשרים של העבודות שעלו בתהליך יצירתם.

הזמנה-גו אלון

ראו מפת הגעה בסוף הפוסט

(ערבית אחרי עברית)

"על שפת הבאר"

התערוכה "על שפת הבאר", פרי יצירתם של בני נוער מחורה ומכסיפה מציגה עבודות נבחרות המשקפות את העשייה בקבוצות האמנות בהנחייתי במהלך השנה שחלפה.

העבודות הכוללות ציור וקולאז', תבליטי גבס ועבודות צילום מבטאות את עולמם הפנימי של בני הנוער ואת הדיאלוג שנוצר בינם וביני במהלך שנת עבודה. זהו דיאלוג שנסוב סביב שפת האמנות ואפשרויות הביטוי הגלומות בה, אך הוא גם דיאלוג בינתרבותי ובין-דתי בו מחפשים הצדדים ומוצאים נקודות התייחסות משותפות.

האמנים הצעירים מכסיפה אימצו את שפת הקולאז' והצלליות שלמדו בהתבוננות בעבודות של מאטיס ומאיר גור אריה והפכו אותה לשפתם, תוך שהם מייצרים את הדימויים והנופים שלהם. חלקם שובי לב בתמימותם הילדותית, כמו בעבודה המתארת קרב ימי שמעליו מרחף לב גדול ממדים. עבודה אחרת מצטיינת בתנופת מכחול ועיפרון, בצבעים ובהבעות פנים אקספרסיביים. על עבודה אחרת המתארת באמצעות מגזרות ניר שחורות סבך של עצים שציפור נחה על אחד מהם, משוך מסתורין נפשי מסקרן.

תבליטי הגבס שנעשו בחורה, מזכירים תבליטים עתיקים בטכניקה ובצביעה שלהם. הם מופיעים לנגד עיננו כלקסיקון של דימויים מזמנים ומקומות שונים. כעין שדה ריזומטי של שאלות, סימנים והקשרים המועצם על ידי הנגישות חסרת התקדים לדימויים המאפיינת את תקופתנו. ציפורים לצד פני מסכה דמויי פורטרט פרה-קולומביאני לצד היוניון-ג'ק ולצד מטוס שמגן דוד והכתובת ישראל מעטרות את כנפיו. השימוש בטכניקה מסורתית מאד של עשיית תבניות חמר ויציקה בגבס והעובדה שייצרו אותם אמנים בדואים צעירים יוצרת קפלים נוספים של הקשר ומשמעות.

סדרת עבודות הצילום הן מעין תסריט בלהות המתרחש באזור ספר מדברי, שגיבוריו הם שלושה צעירים. במרכזם נוכח "דימוי הבור" המנקז אליו הקשרים תרבותיים ופסיכולוגיים. החל מהבור אליו הושלך יוסף בסיפור המופיע בקוראן ובספר בראשית וכלה בבור כחלל פנימי המבטא ניכור, כעס או קנאה. העבודה מתייחסת לסיפור המקראי הן בבחירת הזירה, במקום המזוהה במסורת המקומית עם הבור אליו הושלך יוסף והן באזכורים חזותיים. על רקע החיים בחברה הבדואית השבטית, היצירה מעוררת שאלות על מקומה של האלימות ועל השפעתה.

בנוסף, מוצג בתערוכה הסרט "מקרה יוסף" המבוסס על צילומים וראיונות עם חברי הקבוצה שיצרה את סדרת "הבור", הסרט הקצר חושף טפח של התהליך הפנימי המורכב שחוו האמנים הצעירים במהלך יצירת התצלומים ופרויקטים נוספים שעסקו  בהם.

שוב "על שפת הבאר" כמו בתמונה עתיקה, במקום של מפגש, של צימאון ושל חיים, אבל גם במקום של משקעים, של מאבק ושל יצרים. שוב, אבל גם לראשונה "על שפת הבאר" היא תערוכת אמנות של יוצרים בדואים צעירים ומוכשרים המאמצים שפה חדשה וגם יוצרים אותה.

משה בלמס

יוני 2013

على حافة البئر

أثمرت جهود الطلاب من قريتي حورة وكسيفة معرضًا، معرض " على حافة البئر"   

والذي يعرض أعمال مختارة  تعكس الأعمال الفنية بشكل مجموعات بقيادة الموقع الاستاذ "موشي بلمس" خلال السنة المنصرمة .

والذي يضم : صور , كولاج , قوالب جبصية  وأعمال تصوير فوتوغرافي التي تعكس العالم الداخلي للطلاب كما تعكس الحوار الذي دار بينهم وبين الأستاذ "موشي" خلال ورشات العمل.

 الحوار الذي  يدور حول لغة الفنون وأيضا إمكانيات التعبير في هذا المجال , كما انه أيضا حوار بين ثقافات والاديان من خلاله يبحث الأطراف بل ويجدون نقاط مرجعية مشتركة .

وقد اعتمد الفنانون  الشباب من قرية كسيفه لغة الكولاج والتوضيح التي تعلموها من خلال النظر في أعمال الفنانين  "ماتيس" و"مئير غور ارييه" وجعلوها لغتهم في هذا المجال وفي خضم ذلك أنتجوا إبداعات خاصة بهم .

قسم من هؤلاء الفنانين هم أسرى لبراءة  طفولتهم  وينعكس هذا في عدة اعمال مثل العمل الذي يصف معركة بحرية التي يحوم من فوقها قلب كبير الأبعاد . كما في عمل أخر يتميز باستعمال فرشاة الرسم وقلم رصاص بألوان وتعابير لأوجه واضحة .

عمل آخر يصف استخدام قواطع من الأوراق السوداء المتشابكة كالأشجار والعصفور يستريح فوقها بإبداع يكتنفه الغموض .

القوالب الجبصية التي أنتجت في حوره تذكرنا بالنقوش الجبصية القديمة من حيث التقنية والألوان الخاصة بهذه النقوش القديمة .وهي تظهر أمام أعيننا كقالب يعبر عن  أزمنة وأماكن مختلفة وكالحقل المتشابك من الأسئلة والعلامات الكبيرة التي تبين التفاعل العجيب للأشياء المتميزة في عصرنا .

عصافير بجانب أقنعة خيالية , ورسومات قديمة كقدم التاريخ إلى جانب رمز علم بريطانيا والى جانبه طائرة يزين جناحيها  نجمة داوود واسم إسرائيل .

استخدام تقنية تقليدية جدا من اجل صنع قوالب الطين والجبص وهذه الحقيقة التي أنتجها فنانون طلاب أوجدت معاني جديدة من الابداعات .

مجموعة أعمال التصوير هي كالفيلم المخيف الذي حدثت مجرياته بمنطقة صحراوية قاحلة أبطاله ثلاثة فتيان تتوسطهم حفرة البئر الذي يجمع في داخله العلاقات التربوية والنفسية ابتداء من البئر الذي القي فيه سيدنا يوسف كما ذكر بالقران الكريم وكتاب التوراة وينتهي ببئر فارغ يعبر في داخله عن الإنكار , الغضب والحسد .

العمل يتطرق إلى القصة  التوراتية في اختيار المنطقة التي تتلاءم مع البئر الذي القي فيه يوسف. على واقع الحياة في المجتمع البدوي ،الإبداع يثير الكثير من الأسئلة حول العنف وتأثيره على المجتمع .

كما انه بالإضافة إلى المعرض يعرض أيضا " فيلم قصة يوسف "  الذي يعتمد على الصور التي التقطت والمقابلات التي أجريت  مع أعضاء الفرقة التي أنتجت مسلسل " البئر " .

الفيلم القصير يكشف درجة الانفعال الداخلي المعقد الذي عاشه الفنانون خلال إنتاجهم للمشاريع التي أنتجوها.

مرة أخرى على " حافة البئر" كما في الصورة القديمة في مكان لقاء فيه تَعَطُش للعمل وللحياة مع وجود ترسبات قديمة لصراع الإنتاج.

للمرة الأولى " على حافة البئر " هو معرض فني لمنتجين طلاب بدو مؤهلين تبنوا لغة جديدة وطوروها.

باحترام

استاذ الفنون موشي  بلمس

מודעות פרסומת

סדנת יציקות בחול

כתיבת תגובה

השנה מתקרבת לסיומה. הבנות שבכתה י' בבית ספר אלחיאת בחורה עסוקות בבגרויות, מגינים וכל הקושי הזה. בהפוגה שבין מבחנים החלטנו לערוך סדנה קלילה ומהנה.

הבוקר נפגשנו לסדנת יציקה בגבס. בהתחלה ציירנו סקיצות לציורים שאפשר לצייר על היציקות והסברתי את התהליך.

החומר לתבנית היה חול ים מסונן ורטוב שהנחנו בקופסאות קרטון. כל אחת הטביעה את כף ידה או רגלה בחול הרטוב והעמיקה מעט את השקע על ידי הוספת חול מסביב לצורה. אפשר היה להטביע גם צורה כלשהי כמו מספר או אות בתוך הצורה.

הכנו גבס נוזלי ויצקנו לתוך תבניות כפות ידיים והרגליים. אח"כ בחרו חלק מהמשתתפות לצבוע את היציקה או רק לנקות אותה משאריות החול ולהשאיר אותה בגוון חום זהוב של החול.

הבנות תפסו את העיקרון מהר מאד ויצקו גם אותיות לבבות וכיד הדמיון הטובה עליהן.

20130526_10541720130526_09531220130526_095320 20130526_095326 20130526_095333 20130526_095346 20130526_105341 20130526_105336 20130526_105321 20130526_105300 20130526_105246 20130526_105241

20130526_105232

פסיפסים בסול

כתיבת תגובה

בחודש האחרון הקדשנו כמה מפגשים לעבודת פסיפס שיצרנו מסול. הסול הוא חומר ספוגי וגמיש שמגיע בצבעים רבים עזים מאד. התלמידים גזרו ממנו צורות שונות והדביקו על גבי ציורים שציירו קודם. לפעמים המשיכו לצייר או השאירו חלק מהציור ללא כיסוי. למי שהתקשה לבחור נושא הצעתי לצייר אם וילד.

20130520_153927 20130520_153933 20130520_153946 20130520_153833 20130520_153841 20130520_153855 20130520_153903 20130520_153912 20130520_153920 IMG_0922 IMG_0904 IMG_0908 IMG_0914 IMG_0917 IMG_0919 IMG_0920

ראניה אבו גודה

כתיבת תגובה

ראניה אבו גודה תלמידת כתה ז' בבית ספר מותנאבי בכסיפה בעלת הקול המדהים הקליטה שיר ראשון. צפו בווידאו. מברוכ.

IMG_0116