יום ציורי קיר בכסיפה

תגובה אחת

היום ביליתי עם כעשרה מתלמידי בבית ספר מותנאבי בכסיפה בציור על קיר אחד הקראוונים המשמשים את ביה"ס. הציור מבוסס על עשרות פורטרטים שיצרו התלמידים במהלך החודשים האחרונים ועל סקיצות שונות שעשינו יחד. הפורטרטים המקוריים עשויים בקולאז' וההנחיה הייתה ליצור פורטרטים של אנשים שונים מאתנו ולתת להם הבעה ורגשות שונים. השנה כידוע היא שנת "האחר הוא אני" במערכת החינוך, וזו הייתה אחת הדרכים לעסוק בנושא ולפתח תוך כדי שיח על רגשות. את הפורטרטים סרקתי ערכתי וצבעתי במחשב. בלילה הקודם הקרנתי את הסקיצה על הקיר ורשמתי את קווי המתאר. הבוקר נפגשנו לצייר על הקיר ועבדנו עד שעות אחר הצהריים המאוחרות. ערבבנו צבעים, התלכלכנו היטב וזה מה שיצא.

תודתי נתונה לאמין סייח רכז הנוער במתנ"ס כסייפה, שעבד אתנו שעות רבות דאג לאוכל ושתייה ועזר בתרגום.

IMG_3344 IMG_3354 IMG_3355 IMG_3362 IMG_3374 IMG_3375 IMG_3378 IMG_3380 IMG_3381

עיד אל אדחה בכסיפה

כתיבת תגובה

ביום חמישי האחרון נערך בביה"ס אלמותנבי טקס לקראת חג הקורבן החל השבוע. היתה זו גם הזדמנות לחגוג את קבלת הרשיון הרשמי להפעלת ביה"ס הפועל זו השנה השניה.

הבניה בביה"ס לא הושלמה עדיין, בחלק מביה"ס אין עדיין חשמל ושכבה שלמה לומדת בקרוונים, אבל יש בביה"ס רוח של אופטימיות והתחדשות. מורי ביה"ס העניקו למנהל כשי, מגן מתכת עליו חרותה ברכה לרגל קבלת הרשיון. בדברים שנשא מול התלמידים הדגיש המנהל את המחוייבות שלו ושל צוות המורים להצעיד את ביה"ס למצויינות והבטיח כי תוך שנים מעטות יהיה ביה"ס אלמותנאבי לשם דבר.

בהזדמנות זו, אני מאחל למורים ולתלמידים בביה"ס ולמשפחותיהם חג שמח ומבורך. שנה של לימוד מועיל ויצירתי ודבקות ברצון להתקדם ולהצליח.

IMG_2354

עבודה של תלמידי ח4 בהנחיית המחנך מהדי מנצור

IMG_2352

מראה ביה"ס. אגף שלם עדיין בבניה

IMG_2353

טקס

IMG_2361

טקס

IMG_2362

טקס

IMG_2369

חידון נושא פרסים במהך הטקס

IMG_2376

המנהל מברך

IMG_2380

חלק מצוות המורות והמורים בביה"ס

נפתחה התערוכה "על שפת הבאר"

כתיבת תגובה

כ-100 בני נוער מורים  הורים ואורחים השתתפו אתמול בפתיחת התערוכה "על שפת הבאר" בגלריית מרכז ג'ו אלון.

כתבה בערבית בפאנט

האמנים הצעירים התרגשו לפגוש את עבודותיהם מוצגות על קירות הגלריה ואת שמותיהם מתנוססים לידם. מרבית התלמידים שנכחו בפתיחה לא ביקרו מעולם בתערוכת אמנות והרעיון של פתיחת תערוכה כלל אינו מוכר להם. ההתרגשות הייתה על כן טבעית ומדבקת.

מנהלת המתנ"ס בכסייפה זיוה שביט נהנתה מאד לראות את העבודות והחמיאה לאמנים הצעירים על יכולתם לבטא רגשות מורכבים. מנהל ביה"ס התיכון אלמותנבי, דיבר על החשיבות של אמנות כאמצעי לקשר ולדיאלוג עם שאר חלקיה של החברה הישראלית ועל הצורך הניכר בסביבת המגורים של המגזר הבדואי, באמנים בעלי חוש אסתטי מפותח.

S1000020

חאזם, לואיי ונאסים

S1000027

גאוה

S1000039

בכניסה

S1000045

מעיינים בקטלוג

S1000046

התרגשות

S1000056

צופים בסרט "מקרה יוסף"

00071

צופות

IMG_1427 - עותק

בתערוכה

IMG_1429 - עותק

דודיק שושני חבר ועד המוזיאון משוחח עם נערות

IMG_1430 - עותק

עלא ועלא

IMG_1434 - עותק

עלי ליד עבודה שלו

IMG_1436 - עותק

חמזה ליד העבודה שלו

IMG_1438 - עותק

טל ג'ובני אוצרת הגלריה ויפתח

IMG_1448 - עותק-001

חליל דהאבשה ומשה בלמס

IMG_1452 - עותק

זיוה שביט

IMG_1456 - עותק

שיחה

טעימות לקראת פתיחת התערוכה "על שפת הבאר"

כתיבת תגובה

מחר ב-1400 תפתח התערוכה על שפת הבאר בגלריית מרכז ג'ו אלון ליד קיבוץ להב. רגע לפני הפתיחה כמה טעימות מתוך העבודות המוצגות בתערוכה.

הזמנה-גו אלוןבתערוכה מוצגות 29 עבודות וסרט וידאו אחד של 8 דק'. העבודות כוללות סדרה של קולאז'ים ומגזרות ניר שעשו תלמידים מכסייפה, תבליטי גבס מצוירים שעשו תלמידים מחורה וסדרה של שמונה צילומים של הקבוצה הבוגרת (תלמידי יב) מחורה.

תבליטי הגבס נעשו ביציקה לתוך תבניות חמר. האמנים הצעירים יצרו קודם משטח חמר בעובי של כ-2 ס"מ ואח"כ יצרו את הדימוי שלהם כדמות נגטיבית. כלומר מה שנמוך יהפוך להיות בולט ביציקה ומה שגבוה יהיה ביציקה נמוך. תהליך העבודה הזה דרש מהם התמודדות עם ההיפוך הקוגניטיבי ועם היצירה של פרטי הדימוי באמצעות טקסטורה ונפח. זה היה אתגר מעניין שהתלמידים עמדו בו יפה וחשו מכך סיפוק רב. התובנה הזו של הצורך בהיפוך ובהפניית הקשב והמבט חליפין בין צורה פוזיטיבית ונגטיבית הוא רעיון שיש לו שימושים רבים בעשיית אמנות.

הדימויים נעשו בחלקם בהשראת תמונות בספרים וחלקן היו פרי דמיונם של האמנים הצעירים.

תבלטי גבס: שניים מתוך 11 תבליטים המוצגים בתערוכה

IMG_1079-001

לואיי אלסראיעה

סנא אלהואשלה

סנא אלהואשלה

שתי מגזרות נייר מכסייפה מתוך 10 קולאז'ים ומגזרות ניר:

IMG_1136

עלי אלנסאסרה

IMG_1131

יסמין אלמעאבדה

שניים מתוך שמונה צילומים:

DSCF7187

מתוך סדרת "הבור"
באסם, עלי, חאזם

DSCF7174

מתוך סדרת "הבור"
באסם, עלי, חאזם

הסרט המוצג מבוסס על חומרים שצילמתי בזמן הפגישות בנינו, עוסק ברגשות שעלו תוך כדי העבודה על הצילומים ובזמן שחברי הקבוצה עבדו על סרטון מוזיקלי שרצו לעשות ע"פ תסריט שכתבו. העבודה על הפרויקטים הציפה קונפליקטים בין חברי הקבוצה ובאורח מסתורי הדהדה את הרעיונות האמנותיים והחברתיים שהם עסקו בהם בעבודות. ההקבלה הזו בין המציאות ומעשה האמנות עומדת במרכזו של הסרט ושופכת אור על סדרת הצילומים המוצגת. להרחבה בנושא הזה כדאי לקרוא את המאמר המופיע בקטלוג 

פריימים מתוך הסרט "מקרה יוסף" : צילום ועריכה-משה בלמס

קנאה.m2t_000215548

מתוך: מקרה יוסף

קנאה.m2t_000358358

מתוך: "מקרה יוסף"

"על שפת הבאר" תלמידים מחורה ומכסייפה יציגו עבודות אמנות בגלריית מרכז ג'ו אלון

כתיבת תגובה

בשמחה ובגאווה מתכוננים בחורה ובכסייפה לפתיחת התערוכה "על שפת הבאר" בגלריית מרכז ג'ו אלון. התערוכה שתפתח ב-10 ביוני תציג עד סוף יולי 2013 עבודות בקולאז', ציור, יציקות גבס, צילום וסרט קצר, שנעשו במהלך השנה.

זו השנה השנייה שבה פועלות קבוצות אמנות בחורה והשנה הראשונה שבה פועלת קבוצה בכסייפה. עבודות של התלמידים בחורה הוצגו בשנה שעברה בגלריה חנינא בת"א ובחורה. השנה בחרנו להציג את העבודות במרכז ג'ו אלון שבו פועלת גלריה חדשה בניהולה של טל ג'ובני, לצד המוזיאון הוותיק לתרבות הבדואית המציג אמנות בדואית מסורתית. זו הזדמנות להציג תרבות בדואית חדשה ושונה. היצירה העכשווית, מבטאת עולם מושגים ודימויים רחב שנטוע מצד אחד בתרבות השבטית, בזיכרון הקולקטיבי ובנפש האדם. מצד שני זוהי יצירה המשקפת חשיפה בלתי נמנעת לתרבויות אחדות ויחסים מורכבים אתן. התערוכה תלווה בקטלוג הכולל טעימות מתוך העבודות ושני טקסטים המציגים חלק מההקשרים של העבודות שעלו בתהליך יצירתם.

הזמנה-גו אלון

ראו מפת הגעה בסוף הפוסט

(ערבית אחרי עברית)

"על שפת הבאר"

התערוכה "על שפת הבאר", פרי יצירתם של בני נוער מחורה ומכסיפה מציגה עבודות נבחרות המשקפות את העשייה בקבוצות האמנות בהנחייתי במהלך השנה שחלפה.

העבודות הכוללות ציור וקולאז', תבליטי גבס ועבודות צילום מבטאות את עולמם הפנימי של בני הנוער ואת הדיאלוג שנוצר בינם וביני במהלך שנת עבודה. זהו דיאלוג שנסוב סביב שפת האמנות ואפשרויות הביטוי הגלומות בה, אך הוא גם דיאלוג בינתרבותי ובין-דתי בו מחפשים הצדדים ומוצאים נקודות התייחסות משותפות.

האמנים הצעירים מכסיפה אימצו את שפת הקולאז' והצלליות שלמדו בהתבוננות בעבודות של מאטיס ומאיר גור אריה והפכו אותה לשפתם, תוך שהם מייצרים את הדימויים והנופים שלהם. חלקם שובי לב בתמימותם הילדותית, כמו בעבודה המתארת קרב ימי שמעליו מרחף לב גדול ממדים. עבודה אחרת מצטיינת בתנופת מכחול ועיפרון, בצבעים ובהבעות פנים אקספרסיביים. על עבודה אחרת המתארת באמצעות מגזרות ניר שחורות סבך של עצים שציפור נחה על אחד מהם, משוך מסתורין נפשי מסקרן.

תבליטי הגבס שנעשו בחורה, מזכירים תבליטים עתיקים בטכניקה ובצביעה שלהם. הם מופיעים לנגד עיננו כלקסיקון של דימויים מזמנים ומקומות שונים. כעין שדה ריזומטי של שאלות, סימנים והקשרים המועצם על ידי הנגישות חסרת התקדים לדימויים המאפיינת את תקופתנו. ציפורים לצד פני מסכה דמויי פורטרט פרה-קולומביאני לצד היוניון-ג'ק ולצד מטוס שמגן דוד והכתובת ישראל מעטרות את כנפיו. השימוש בטכניקה מסורתית מאד של עשיית תבניות חמר ויציקה בגבס והעובדה שייצרו אותם אמנים בדואים צעירים יוצרת קפלים נוספים של הקשר ומשמעות.

סדרת עבודות הצילום הן מעין תסריט בלהות המתרחש באזור ספר מדברי, שגיבוריו הם שלושה צעירים. במרכזם נוכח "דימוי הבור" המנקז אליו הקשרים תרבותיים ופסיכולוגיים. החל מהבור אליו הושלך יוסף בסיפור המופיע בקוראן ובספר בראשית וכלה בבור כחלל פנימי המבטא ניכור, כעס או קנאה. העבודה מתייחסת לסיפור המקראי הן בבחירת הזירה, במקום המזוהה במסורת המקומית עם הבור אליו הושלך יוסף והן באזכורים חזותיים. על רקע החיים בחברה הבדואית השבטית, היצירה מעוררת שאלות על מקומה של האלימות ועל השפעתה.

בנוסף, מוצג בתערוכה הסרט "מקרה יוסף" המבוסס על צילומים וראיונות עם חברי הקבוצה שיצרה את סדרת "הבור", הסרט הקצר חושף טפח של התהליך הפנימי המורכב שחוו האמנים הצעירים במהלך יצירת התצלומים ופרויקטים נוספים שעסקו  בהם.

שוב "על שפת הבאר" כמו בתמונה עתיקה, במקום של מפגש, של צימאון ושל חיים, אבל גם במקום של משקעים, של מאבק ושל יצרים. שוב, אבל גם לראשונה "על שפת הבאר" היא תערוכת אמנות של יוצרים בדואים צעירים ומוכשרים המאמצים שפה חדשה וגם יוצרים אותה.

משה בלמס

יוני 2013

على حافة البئر

أثمرت جهود الطلاب من قريتي حورة وكسيفة معرضًا، معرض " على حافة البئر"   

والذي يعرض أعمال مختارة  تعكس الأعمال الفنية بشكل مجموعات بقيادة الموقع الاستاذ "موشي بلمس" خلال السنة المنصرمة .

والذي يضم : صور , كولاج , قوالب جبصية  وأعمال تصوير فوتوغرافي التي تعكس العالم الداخلي للطلاب كما تعكس الحوار الذي دار بينهم وبين الأستاذ "موشي" خلال ورشات العمل.

 الحوار الذي  يدور حول لغة الفنون وأيضا إمكانيات التعبير في هذا المجال , كما انه أيضا حوار بين ثقافات والاديان من خلاله يبحث الأطراف بل ويجدون نقاط مرجعية مشتركة .

وقد اعتمد الفنانون  الشباب من قرية كسيفه لغة الكولاج والتوضيح التي تعلموها من خلال النظر في أعمال الفنانين  "ماتيس" و"مئير غور ارييه" وجعلوها لغتهم في هذا المجال وفي خضم ذلك أنتجوا إبداعات خاصة بهم .

قسم من هؤلاء الفنانين هم أسرى لبراءة  طفولتهم  وينعكس هذا في عدة اعمال مثل العمل الذي يصف معركة بحرية التي يحوم من فوقها قلب كبير الأبعاد . كما في عمل أخر يتميز باستعمال فرشاة الرسم وقلم رصاص بألوان وتعابير لأوجه واضحة .

عمل آخر يصف استخدام قواطع من الأوراق السوداء المتشابكة كالأشجار والعصفور يستريح فوقها بإبداع يكتنفه الغموض .

القوالب الجبصية التي أنتجت في حوره تذكرنا بالنقوش الجبصية القديمة من حيث التقنية والألوان الخاصة بهذه النقوش القديمة .وهي تظهر أمام أعيننا كقالب يعبر عن  أزمنة وأماكن مختلفة وكالحقل المتشابك من الأسئلة والعلامات الكبيرة التي تبين التفاعل العجيب للأشياء المتميزة في عصرنا .

عصافير بجانب أقنعة خيالية , ورسومات قديمة كقدم التاريخ إلى جانب رمز علم بريطانيا والى جانبه طائرة يزين جناحيها  نجمة داوود واسم إسرائيل .

استخدام تقنية تقليدية جدا من اجل صنع قوالب الطين والجبص وهذه الحقيقة التي أنتجها فنانون طلاب أوجدت معاني جديدة من الابداعات .

مجموعة أعمال التصوير هي كالفيلم المخيف الذي حدثت مجرياته بمنطقة صحراوية قاحلة أبطاله ثلاثة فتيان تتوسطهم حفرة البئر الذي يجمع في داخله العلاقات التربوية والنفسية ابتداء من البئر الذي القي فيه سيدنا يوسف كما ذكر بالقران الكريم وكتاب التوراة وينتهي ببئر فارغ يعبر في داخله عن الإنكار , الغضب والحسد .

العمل يتطرق إلى القصة  التوراتية في اختيار المنطقة التي تتلاءم مع البئر الذي القي فيه يوسف. على واقع الحياة في المجتمع البدوي ،الإبداع يثير الكثير من الأسئلة حول العنف وتأثيره على المجتمع .

كما انه بالإضافة إلى المعرض يعرض أيضا " فيلم قصة يوسف "  الذي يعتمد على الصور التي التقطت والمقابلات التي أجريت  مع أعضاء الفرقة التي أنتجت مسلسل " البئر " .

الفيلم القصير يكشف درجة الانفعال الداخلي المعقد الذي عاشه الفنانون خلال إنتاجهم للمشاريع التي أنتجوها.

مرة أخرى على " حافة البئر" كما في الصورة القديمة في مكان لقاء فيه تَعَطُش للعمل وللحياة مع وجود ترسبات قديمة لصراع الإنتاج.

للمرة الأولى " على حافة البئر " هو معرض فني لمنتجين طلاب بدو مؤهلين تبنوا لغة جديدة وطوروها.

باحترام

استاذ الفنون موشي  بلمس

פסיפסים בסול

כתיבת תגובה

בחודש האחרון הקדשנו כמה מפגשים לעבודת פסיפס שיצרנו מסול. הסול הוא חומר ספוגי וגמיש שמגיע בצבעים רבים עזים מאד. התלמידים גזרו ממנו צורות שונות והדביקו על גבי ציורים שציירו קודם. לפעמים המשיכו לצייר או השאירו חלק מהציור ללא כיסוי. למי שהתקשה לבחור נושא הצעתי לצייר אם וילד.

20130520_153927 20130520_153933 20130520_153946 20130520_153833 20130520_153841 20130520_153855 20130520_153903 20130520_153912 20130520_153920 IMG_0922 IMG_0904 IMG_0908 IMG_0914 IMG_0917 IMG_0919 IMG_0920

ראניה אבו גודה

כתיבת תגובה

ראניה אבו גודה תלמידת כתה ז' בבית ספר מותנאבי בכסיפה בעלת הקול המדהים הקליטה שיר ראשון. צפו בווידאו. מברוכ.

IMG_0116

בעקבות עאסם אבו שקרה

כתיבת תגובה

האמן הפלסטיני עאסם אבו שקרה זכה להכרה אמנותית אף שהלך לעולמו בגיל 28 בלבד. אולי בזכות יכולתו לבטא עמדה מקומית ואישית בשפת ציור מעודנת ועדכנית. הציור שלו שהעמיד במרכזו את הצבר הנטוע בעציץ כאייקון המבטא זרות ועקירות, סמל הקשור קשר עמוק לזהותו הפלסטינית ולמסורת של ציור פלסטיני, אך גם למצבו הקיומי כמי שעומד להיעקר בעצמו ומנהל מאבק כנגד הזמן. שפת הציור של אבו שקרה שואבת מההיסטוריה של האמנות ומנהלת דיאלוג עם הציור של שנות ה-70 בעיקר הגרמני. בתוך כך, הצליח אבו שקרה לבטא באמצעות היחס החקרני כלפי מסורות שונות עמדה וביטוי אישיים.

בעיני, כוחו הגדול הוא בתוגה הייחודית העולה מציוריו, במידה רבה לא בגלל הנושא או האייקון שבמרכז הציור אלא בגלל האופן שבו צייר אותם ובעיקר את האופן בו צייר את הרקעים של ציוריו. ברבים מהם יש מעין הילה בצבע חם הסמוך למסגרת בדומה למפגשי הצבע בציוריו של רותקו. בציורים אחרים קו האופק דלוק באור עמום, מהפנט, כמו קורא להתבוננות מדיטטיבית או לחלופין מבשר איזו קטסטרופה. תעיד כריכת הקטלוג המוכתמת שבידי כי פעמים רבות בזמן שציירתי עלה עאסם אבו שקרה בזיכרוני ופניתי ללוחות שבקטלוג פעם אחת כדי לראות שוב איך  הניח את הלבן הזה, או כדי לראות שוב את האופק הזה המואר באור מסתורי.

היום, הראיתי את העבודות לתלמידי כתה ט' וניסינו יחד לקרוא את השיר הטעון פוליטית של אנטון שמאס שפותח את הקטלוג. זה נכון שיש לציורים חשיבות מבחינה פוליטית, אבל לי נדמה תמיד שהעיסוק של עאסם אבו שקרה בדימויים המעלים על הדעת את המצב הפלסטיני, הם בחירה שנועדה ליצור קשר מידי עם הצופה. אני חושב שטעיתי, עבור התלמידים הבדואים הצבר לא נתפס כסמל פלסטיני באופן מידי. אולי בגלל שהוא פחות נפוץ בנגב, וגם הדיון בזהות פלסטינים נשמע להם מרוחק. לעומת זאת, הם מצאו ענין בשחזור הקומפוזיציה של עאסם אבו שקרה ובדגמים שונים של קקטוסים שתארו בעבודתם.

אולי צדק אנטו שמאס כשכתב ממקומו במישיגן:

2013-03-20 13.16.39

צברים…

2013-03-20 09.30.23 2013-03-20 09.30.48 (1) 2013-03-20 09.31.00 2013-03-20 09.31.09

עבודה של עאסם אבו שקרה

עבודה של עאסם אבו שקרה

קולאז'ים מכסיפה

2 תגובות

תלמידי כיתה ט' בבי"ס אלמותנבי בכסיפה יצרו קולאז'ים מקסימים בהשראת הקולאז'ים המאוחרים של מאטיס. הם השתמשו בניר צבוע בגואש ושילבו ציור בעפרונות צבעוניים ופסטל שמן.

כמה דוגמאות:DSCF7635 DSCF7636 DSCF7637 DSCF7639 DSCF7641 DSCF7627 DSCF7629 DSCF7631