על המודעות

השבוע למדתי מילה חדשה בערבית 'אלוועי' – מודעות.

זו אולי המילה הראשונה שהייתי צריכה להוסיף לאוצר המילים שלי, שכן למעשה זה מה שאני מלמדת יותר מהכל.

למדתי את המילה בזכות בית הספר המיוחד והאמיץ שאני עובדת בו השנה. בית ספר אלופא' לילדים על הספקטרום האוטיסטי מכל החברה הערבית בנגב. זהו המקום הראשון שפתח בפני את דלתו בתחילת השנה. הרבה בזכות יועצת בית הספר סברין אלנבארי והגישה החינוכית, החברתית, הסביבתית והמערכתית שמוביל מנהל בי"ס הספר, דאהר אלעשיבי.

בבית הספר נהוג לקרוא לשיעורים שלי בשם הכולל 'יוגה'. לפעמים אני באמת עושה להם שיעור יוגה, אבל רוב הזמן אני משתמשת בכלים שונים מתחום התנועה המודעת והמגע – אימפרוביזציה, טכניקת אלכסנדר, תנועה אותנטית, אנטומיה חוויתית, פלדנקרייז, שיאצו, עיסוי תאילנדי ועוד.

המטרה היא למצוא דרכים לעורר את הגוף למודעות, לעורר את המודעות דרך הגוף ולחבר בין שניהם באופן מודע תוך עקיפת מנגנוני ה'רעש' המשפיעים על התודעה, הנשמה ולכן גם על הנשימה והגוף.

אנו עושות ועושים זאת דרך הגוף; דרך ההכרות עם דרכי פעולתו; דרך הזמן שנותנות להרגעת המתח ולמיקוד התודעה לנשימה ולאיברים ספציפיים; דרך שקשוק הגוף; ודרך תנועה זורמת ופשוטה ומיקוד תשומת הלב אליה ולדרכים שהיא משנה את שאר חלקי התודעה.

כשבאתי לנגב, ולחורה, עם הרעיון ללמד מחול, ידעתי שאת מה שאני מציעה טרם הציעו לחברה הערבית הבדואית בנגב. האמנתי שזה נחוץ וחשוב להציע כלים כאלו למי שחיים וחיות במערכת אנושית, כלכלית, פוליטית ומגדרית לא פשוטה בכלל. קיוויתי שאצליח להגיע אל הא~נשים ושאשכנע דרך המפגשים בחשיבות הכלים האלה ובעוצמתם להביא שינוי פנימי וחיצוני.

אני מסיימת היום במילותיה של נור אבו שהאב, קלינאית תקשורת וחברה בצוות הניהול של בית ספר אלופא', המשתתפת בקבוצת המורות בבי"ס, על חוויתיה מהמפגשיםL

נשימה לנשמה

'פיתוח תשומת לב תמידית לגוף שלנו. תשומת הלב מייצרת הקשבה לגוף.

כאשר אני מפנה את תשומת הלב לאיבר בגוף ונושמת אליו, אני חשה אותו. חשה כאשר הוא מרגיש בטוב או בפחות טוב.

לעצום עיניים ולהתחבר אל הנשימה וכך אני יכולה להרגיש שתנועת האוויר של השאיפה והנשיפה היא בעצם רוח, ובדיוק כמו רוח חיצונית זו יכולה להיות רוח שקטה ומלטפת או רוח סוערת וחזקה.

כך אני שמה לב לכל האותות שהגוף שלי שולח לי ומספר לי על אפשרויות לבעיות, על משמעות של פעולות שאני עושה, על פגיעות שאני יוצרת בו.

אחרי קליטת המידע מהגוף אני מנסה לפרש אותו ואז לפעול בצורה ברורה על מנת לשפר את מצבו.

ותמיד למצוא את הזמן להקשיב לגוף כי אם לא נקשיב, לא נשמע !!!'